אם בעבר, לפני עשרים שנה, תואר ראשון היה בגדר יתרון משמעותי, הרי שמאז שהגיעו המכללות הרבות אל חיינו, תואר ראשון הוא רק ההתחלה, ולהרבה מאוד אנשים יש תואר ראשון. רק מעטים ממשיכים לתואר שני ולכן תואר שני הוא שקול ליתרון שהיה פעם לבעלי תואר ראשון. אבל גם מעבר לכך, ישנם מקצועות כמו פסיכולוגיה, שבהם לא מספיק תואר ראשון בלבד, גם מהבחינה המקצועית.
זאת הייתה אחת המחשבות שבגללן התלבטתי אם ללמוד פסיכולוגיה אם לאו. בסופו של דבר נרשמתי ללימודי פסיכולוגיה בידיעה ברורה שאצטרך ללמוד גם תואר שני. אז חשבתי בעיקר לעסוק בתחום הייעוץ האירגוני או משהו דומה, אולם לאחר שנרשמתי ללימודים נפתח מסלול תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. ככל שלמדתי על התכנית ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, כך התגברה אצלי התחושה שזה מה שארצה ללמוד לתואר השני.
בכל מקרה, כאמור, תואר שני בפסיכולוגיה הוא חובה בשביל מי שרוצים לעסוק בתחום, שכן עיקר התואר הראשון הוא מבואות ויסודות (כמו הרבה תארים אחרים אגב). בנוסף, תואר שני בפסיכולוגיה כולל גם השתתפות בהתמחות קלינית במהלך השנה האחרונה לתואר – דבר חיוני וחשוב ביותר בעבור מי שרוצים לעסוק במקצוע בצורה רצינית. ההתמחות הקלינית היא חיונית בעבור מי, שכמוני, רוצה לטפל באנשים.
התהליך שהביא אותי בסופו של דבר לבחור במסלול הקליני ולא במסלולים האחרים, שאפשר להמשיך אליהם במסגרת תואר שני בפסיכולוגיה התחיל עוד לפני שהתחלתי את הלימודים, אבל ככל שאני לומדת יותר כך ברור לי שהתכנית המתאימה לי ביותר היא התכנית הקלינית. מלבד זאת, ישנה אפשרות להתמחות בפסיכולוגיה קלינית של ילדים, דבר שאני מרגישה שיכול מאוד לעניין אותי. אבל עוד יש זמן עד שאצטרך להחליט על זה, בכל זאת, אני סטודנטית טרייה לפסיכולוגיה.
זאת הייתה אחת המחשבות שבגללן התלבטתי אם ללמוד פסיכולוגיה אם לאו. בסופו של דבר נרשמתי ללימודי פסיכולוגיה בידיעה ברורה שאצטרך ללמוד גם תואר שני. אז חשבתי בעיקר לעסוק בתחום הייעוץ האירגוני או משהו דומה, אולם לאחר שנרשמתי ללימודים נפתח מסלול תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. ככל שלמדתי על התכנית ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, כך התגברה אצלי התחושה שזה מה שארצה ללמוד לתואר השני.
בכל מקרה, כאמור, תואר שני בפסיכולוגיה הוא חובה בשביל מי שרוצים לעסוק בתחום, שכן עיקר התואר הראשון הוא מבואות ויסודות (כמו הרבה תארים אחרים אגב). בנוסף, תואר שני בפסיכולוגיה כולל גם השתתפות בהתמחות קלינית במהלך השנה האחרונה לתואר – דבר חיוני וחשוב ביותר בעבור מי שרוצים לעסוק במקצוע בצורה רצינית. ההתמחות הקלינית היא חיונית בעבור מי, שכמוני, רוצה לטפל באנשים.
התהליך שהביא אותי בסופו של דבר לבחור במסלול הקליני ולא במסלולים האחרים, שאפשר להמשיך אליהם במסגרת תואר שני בפסיכולוגיה התחיל עוד לפני שהתחלתי את הלימודים, אבל ככל שאני לומדת יותר כך ברור לי שהתכנית המתאימה לי ביותר היא התכנית הקלינית. מלבד זאת, ישנה אפשרות להתמחות בפסיכולוגיה קלינית של ילדים, דבר שאני מרגישה שיכול מאוד לעניין אותי. אבל עוד יש זמן עד שאצטרך להחליט על זה, בכל זאת, אני סטודנטית טרייה לפסיכולוגיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה