יום שלישי, 17 באפריל 2012

לימודי פסיכולוגיה מודרנית

מדע הנפש מניח שיש חוקיות לנפש האדם. מורכבת, עם הרבה מאד יוצאים מן הכלל, אבל חוקיות. כדי לתעד אותה במדדים, התפתח התחום להיות מורכב וענף מאד. ההנחה היא שכל מה שאדם עושה – חברתית, כלכלית ונפשית, לא נעשה סתם כך ואפשר לשים את האצבע על הסיבות להתנהגותו.

בשל כך, היום תחום לימודי הנפש הוא רחב ביותר ומכיל תחומים ונושאים שונים: חברה, כלכלה, רפואה ועוד. היום לא מדובר בתחום קליני פרטני בלבד – אם כי זה נושא הדגל שלו – אלא בעבודה רוחבית הקושרת סביבה נושאים רבים. לימודי פסיכולוגיה כוללים כל זאת, על מנת להקנות לתלמיד יכולות רוחביות בכל מה שהתחום דורש וגם על מנת שיוכל להתמחות אחר כך באחד מענפי הלימודים הקשורים לכך.

תחומי לימודי פסיכולוגיה

1.    פסיכולוגיה התפתחותית – מחקר של הנפש מילדות ועד בגרות
2.    פסיכולוגיה חברתית – בדיקת הפרט מול החברה (סוציולוגיה למשל, עוסקת ב"חברה")
3.    פסיכולוגיה קלינית – טיפול פרטני / קבוצתי לפתרון בעיות אישיות
4.    פסיכולוגיה קוגנטיבית – מחקר תהליכים נפשיים (למשל קבלת החלטות)
5.    פסיכולוגיה רפואית, פסיכו פיזיקה ונוירו פסיכולוגיה – יחס בין גוף לנפש, קשור בין היתר למדעי המוח
6.    פסיכולוגיה חינוכית והתנהגותית – הצד הדידקטי של התחום
7.    פסיכולוגיה ארגונית – דינמיקה בין חברי ארגון משותף, עסק או צבא לדוגמה

תחומי התמחות (וגם מילה על מלגות לסטודנטים)

התחום הרחב הזה מאפשר לתלמידים רבים להתקבל ולהתמחות במה שהם רוצים. בתואר הראשון לומדים קצת מהכל, בעיקר שיטות ואסכולות טיפול שונות – מפרויד ועד לאקאן. בתואר השני מתמקדים בהתמחות באחד מ-7 התחומים הנ"ל, כאשר מי שרוצה ללכת לסעיף מספר 3 צריך ראיון אישי וציונים טובים מאד. היה ואתם רוצים ללמוד פסיכולוגיה ואין לכם כסף, לכו בעיקר למכללה או לאוניברסיטה שמעניקה מלגות לסטודנטים כדי להתקבל ללימודים.

יום ראשון, 8 באפריל 2012

תואר במדעי ההתנהגות מול תואר שני בפסיכולוגיה תעסוקתית

תואר במדעי ההתנהגות

אם ישנם אנשים שאוהבים את ההתמקדות הספציפית בתחום מסויים, לדוגמה לעשות תואר שני בפסיכולוגיה קלינית כדי להיות מומחים בתחומם, ישנם אנשים שדווקא אוהבים להישאר בממד הכללי שיתן להם כלים ליצוק תוכן בעצמם לתוך המקצוע המתהווה. לדוגמה, תואר במדעי ההתנהגות מכיל בתוכו קצת מכל דבר: סוציולוגיה, קרמינולוגיה (מדעי הפשיעה), פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, מדעי המוח והנוירולוגיה ועוד. הכלים כלליים אך ממוקדים, ומאפשרים לייצר מקצועות רבים כענפים מהעץ הגדול של מדעי ההתנהגות.

שאיפתו של התחום בכלליותו היא להבין את התנהגות האדם: מדוע הוא בוחר בפעולות (כלכליות, חברתיות, פילוסופיות, תרבותיות) מסויימות על פני אחרות? מה המשמעות והתוכן של האדם כייצור חברתי? נגזרת של כך היא – מהו פשע? מהי הפעלת כוח, ריבונות ואלימות – ומדוע האדם נוקט בפשיעה פלילית / אזרחית? הפסיכולוגיה מנסה לענות על כך, ועושה שימוש גם בהיסטוריה של התרבות, ספרות ומחקר של נבכי הנפש (מבוססת למשל על פסיכולוגים כמו פרויד, יונג, ויניקוט, קליין, לאקאן ועוד).

תואר שני בפסיכולוגיה תעסוקתית

כאמור מכיוון שלא מדובר במקצוע ספציפי אלא מבט ZOOMOUT על האדם כייצור חברתי, נוצרים ממנו תארים ומקצועות חדשים כל הזמן. לדוגמה, האספקט הפסיכולוגי של בחירת מקום עבודה (עם משמעויות סוציולוגיות, כלכליות, פסיכולוגיות, קרמינולוגיות, אנתרופולוגיות, פילוסופיות ועוד), משמעותו לאדם כ"אני שרוצה להגשים את עצמו". תואר שני בפסיכולוגיה תעסוקתית עוסק בדיוק כך: משמעות העבודה לחייו של האדם, איך בוחרים מקצוע, איך מכשירים אדם כדי שימקסם את היכולות שלו, איך מייצרים משמעות אצל האדם (אידיאולוגיה)? זהו תואר חדש ומרתק שדואג שלאדם יהיה נוח במקצוע ובמקום העבודה שבחר ובכך יהיה יעיל לעצמו ולחברה, יהיה פרט מאושר ומתפקד יותר.