תואר במדעי ההתנהגות
אם ישנם אנשים שאוהבים את ההתמקדות הספציפית בתחום מסויים, לדוגמה לעשות תואר שני בפסיכולוגיה קלינית כדי להיות מומחים בתחומם, ישנם אנשים שדווקא אוהבים להישאר בממד הכללי שיתן להם כלים ליצוק תוכן בעצמם לתוך המקצוע המתהווה. לדוגמה, תואר במדעי ההתנהגות מכיל בתוכו קצת מכל דבר: סוציולוגיה, קרמינולוגיה (מדעי הפשיעה), פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, מדעי המוח והנוירולוגיה ועוד. הכלים כלליים אך ממוקדים, ומאפשרים לייצר מקצועות רבים כענפים מהעץ הגדול של מדעי ההתנהגות.
שאיפתו של התחום בכלליותו היא להבין את התנהגות האדם: מדוע הוא בוחר בפעולות (כלכליות, חברתיות, פילוסופיות, תרבותיות) מסויימות על פני אחרות? מה המשמעות והתוכן של האדם כייצור חברתי? נגזרת של כך היא – מהו פשע? מהי הפעלת כוח, ריבונות ואלימות – ומדוע האדם נוקט בפשיעה פלילית / אזרחית? הפסיכולוגיה מנסה לענות על כך, ועושה שימוש גם בהיסטוריה של התרבות, ספרות ומחקר של נבכי הנפש (מבוססת למשל על פסיכולוגים כמו פרויד, יונג, ויניקוט, קליין, לאקאן ועוד).
תואר שני בפסיכולוגיה תעסוקתית
כאמור מכיוון שלא מדובר במקצוע ספציפי אלא מבט ZOOMOUT על האדם כייצור חברתי, נוצרים ממנו תארים ומקצועות חדשים כל הזמן. לדוגמה, האספקט הפסיכולוגי של בחירת מקום עבודה (עם משמעויות סוציולוגיות, כלכליות, פסיכולוגיות, קרמינולוגיות, אנתרופולוגיות, פילוסופיות ועוד), משמעותו לאדם כ"אני שרוצה להגשים את עצמו". תואר שני בפסיכולוגיה תעסוקתית עוסק בדיוק כך: משמעות העבודה לחייו של האדם, איך בוחרים מקצוע, איך מכשירים אדם כדי שימקסם את היכולות שלו, איך מייצרים משמעות אצל האדם (אידיאולוגיה)? זהו תואר חדש ומרתק שדואג שלאדם יהיה נוח במקצוע ובמקום העבודה שבחר ובכך יהיה יעיל לעצמו ולחברה, יהיה פרט מאושר ומתפקד יותר.
אם ישנם אנשים שאוהבים את ההתמקדות הספציפית בתחום מסויים, לדוגמה לעשות תואר שני בפסיכולוגיה קלינית כדי להיות מומחים בתחומם, ישנם אנשים שדווקא אוהבים להישאר בממד הכללי שיתן להם כלים ליצוק תוכן בעצמם לתוך המקצוע המתהווה. לדוגמה, תואר במדעי ההתנהגות מכיל בתוכו קצת מכל דבר: סוציולוגיה, קרמינולוגיה (מדעי הפשיעה), פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, מדעי המוח והנוירולוגיה ועוד. הכלים כלליים אך ממוקדים, ומאפשרים לייצר מקצועות רבים כענפים מהעץ הגדול של מדעי ההתנהגות.
שאיפתו של התחום בכלליותו היא להבין את התנהגות האדם: מדוע הוא בוחר בפעולות (כלכליות, חברתיות, פילוסופיות, תרבותיות) מסויימות על פני אחרות? מה המשמעות והתוכן של האדם כייצור חברתי? נגזרת של כך היא – מהו פשע? מהי הפעלת כוח, ריבונות ואלימות – ומדוע האדם נוקט בפשיעה פלילית / אזרחית? הפסיכולוגיה מנסה לענות על כך, ועושה שימוש גם בהיסטוריה של התרבות, ספרות ומחקר של נבכי הנפש (מבוססת למשל על פסיכולוגים כמו פרויד, יונג, ויניקוט, קליין, לאקאן ועוד).
תואר שני בפסיכולוגיה תעסוקתית
כאמור מכיוון שלא מדובר במקצוע ספציפי אלא מבט ZOOMOUT על האדם כייצור חברתי, נוצרים ממנו תארים ומקצועות חדשים כל הזמן. לדוגמה, האספקט הפסיכולוגי של בחירת מקום עבודה (עם משמעויות סוציולוגיות, כלכליות, פסיכולוגיות, קרמינולוגיות, אנתרופולוגיות, פילוסופיות ועוד), משמעותו לאדם כ"אני שרוצה להגשים את עצמו". תואר שני בפסיכולוגיה תעסוקתית עוסק בדיוק כך: משמעות העבודה לחייו של האדם, איך בוחרים מקצוע, איך מכשירים אדם כדי שימקסם את היכולות שלו, איך מייצרים משמעות אצל האדם (אידיאולוגיה)? זהו תואר חדש ומרתק שדואג שלאדם יהיה נוח במקצוע ובמקום העבודה שבחר ובכך יהיה יעיל לעצמו ולחברה, יהיה פרט מאושר ומתפקד יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה